© 2023 by Re3 ltd. 

חוק האריזות

בישראל מטמינים מידי שנה מיליון טון פסולת אריזות המהוות כ- 20% ממשקל הפסולת הביתית וכ- 50% מנפחה. חוק האריזות בא לשנות תמונה זו, הוא אושר ע"י הממשלה בינואר 2011 ונכנס לתוקף ב- 1 ביולי אותה שנה

פסולת האריזות מהווה מרכיב משמעותי מהמשקל הכולל של הפסולת העירונית בישראל, פסולת האריזות מוערכת במיליון טון בשנה המהווים כ- 20% ממשקל הפסולת  העירונית ו – 50% מנפחה. מרכיביה העיקריים הם פלסטיק, נייר, קרטון, זכוכית, מתכת ועץ.

חוק האריזות מטיל אחריות ישירה על כלל היצרנים והיבואנים בישראל לאסוף ולמחזר את פסולת האריזות של מוצריהם ובכך לגרום ליצרנים להפנים את העלויות החיצוניות של מוצריהם- 'אחריות יצרן מורחבת', עקרון "המזהם-משלם" (EPR- Extended Producer Responsibility). החוק נכנס לתוקפו ב- 1 ביולי 2011. החוק אמור להביא לכך שעד שנת 2020 תיאסר הטמנת פסולת אריזות.

מטרת החוק- לקבוע הסדרים לעניין ייצור אריזות וטיפול בפסולת אריזות, שנועדו לצמצם את כמות פסולת האריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות, לשם הקטנת ההשפעה השלילית הסביבתית של אריזות ופסולת אריזות.
החוק מטיל את האחריות על היצרנים, היבואנים ועל האחראים לפינוי פסולת (הרשויות המקומיות) ומחייב אותם לקבוע הסדרים לעניין איסוף, פינוי וטיפול בפסולת אריזות. כמו כן, הוא קובע איסור על השלכת פסולת אריזות שלא על פי ההסדרים האמורים. לשם כך, חייב החוק הקמה של "גוף מוכר" אשר מטרתו ליצור את ההסדרים הדרושים על מנת שהיצרנים והיבואנים יעמדו ביעדי המחזור על פי החוק. "הגוף המוכר" שהוקם הינו "ת.מ.י.ר"- תאגיד מחזור יצרנים בישראל בע"מ מיסודה של התאחדות התעשיינים בישראל, התאגיד הינו חברה לתועלת הציבור שאינה פועלת למטרות רווח והיא הוכרה על ידי המשרד להגנת הסביבה כ"גוף מוכר". מטרתם היחידה הינה ביצוע חובות היצרנים והיבואנים על פי חוק האריזות. החוק אף קובע כי לשם קיום חובותיהם על היצרנים והיבואנים להתקשר עם "הגוף המוכר" ולדווח לו על כמות האריזות שהוא "מכניס" לשוק מידי שנה.

החוק מחייב את היצרנים לאסוף ולמחזר עד 60% מכלל האריזות במשק, באופן הדרגתי.

המשמעות היא שישראל תעמוד בשורה אחת עם מדינות אירופיות שממחזרות פסולת אריזות כבר שנים רבות. 

עיקרי החוק והשפעתו על הציבור:

סוגי האריזות- החוק חל על אריזות מחומרים שונים וממגוון רחב של מוצרים (ביתיים ותעשייתיים כאחד) והוא מבחין בין אריזה רב פעמית לאריזה חד-פעמית, מתוך כוונה לעודד את השימוש באריזות רב-פעמיות.

  • אריזה רב פעמית הינה אריזה המתאימה לשימוש חוזר, נעשה בה שימוש חוזר בפועל על ידי יצרן או יבואן ומנוהל רישום לגבי מספר יחידות האריזה בהן נעשה שימוש

  • אריזת שרות הינה אריזה שהמוצר נארז בה בדרך כלל בנקודת המכירה

  • אריזות מוצרים לזרם הביתי אריזות של מוצרים המיועדים לצריכה ביתית ואשר הופכות לפסולת בבית הצרכן

  • אריזות מוצרים לזרם המסחרי אריזות של מוצרים המיועדים לצריכה מסחרית/תעשייתית ואשר הופכות לפסולת בבית העסק

היקף המחזור- היצרנים והיבואנים מחוייבים והחלו לאסוף ולמחזר את האריזות שלהם החל משנת 2011 בהתאם ליעדים המוגדרים בחוק אשר עלו בהדרגה עד לשנת 2015, ממנה ואילך תהיה חובה למחזר 60% מסך משקל האריזות של המוצרים שנמכרו או יובאו בכל שנה. יצרן/יבואן חייב לעמוד ביעד מיחזור שנתי לפי סוג החומר- אריזות מזכוכית, נייר וקרטון- 60% ; מתכת – 50% ; פלסטיק 22.5% ועץ- 15% (מיכלי המשקה הגדולים הכלולים ביעדי המחזור שנקבעו בחוק הפקדון, נכללים גם הם במסגרת יעדי המחזור של הפלסטיק בחוק זה).

אפס פסולת להטמנה- בהתאם למדיניות הכוללת לטיפול בפסולת מוצקה של המשרד להגנת הסביבה, כצעד משלים לפעולות אחרות של המשרד, ובמטרה להגיע לשיעורי מיחזור והשבה מקובלים במדינות מפותחות, החל מינואר 2020, תאסר הטמנת פסולת אריזות.

סימון אריזות- לשם יישום החוק, יצרן יסמן על כל אריזה מידע לגבי ייעוד האריזה למיחזור, השבה או שימוש חוזר, סוג חומר הגלם ומשקל האריזה, תכולת החומרים המסוכנים באריזה וזהות ההתאגדות המוכרת ממנה מקבל היצרן שירותים.

חובת דיווח- על היצרן ועל היבואן של מוצרים ארוזים חלה החובה לרשום ולדווח את היקפי האריזות עליהם הוא אחראי.

קנסות ועיצומים בגין אי עמידה בהוראות החוק- החוק מטיל קנסות ועיצומים על אי עמידה ביעדים, גובה העיצום לגבי אי עמידה ביעדי מחזור הנו 2,500 ₪ לכל טון שלגביו התקיימה הפרה. לגבי מרבית הוראות החוק נקבע עיצום כספי בסכום של 75,000 ₪ (150,000 ₪ אם המפר הוא תאגיד). לגבי הפרת איסור על הטמנת פסולת העיצום הכספי הוא בסכום של 226,000 ₪ (452,000 ₪ אם המפר הוא תאגיד), שכן מדובר בהפרה בעלת השלכות סביבתיות מעשיות.

תועלות למשק- התועלת המרכזית הצפויה מהחוק היא החיסכון הצפוי בעלויות הישירות והעלויות החיצוניות של הטיפול בפסולת במתכונתו הנוכחית. כמו כן, יעודד החוק פיתוח של תעסוקה מקומית בתחום המחזור וההשבה ויביא לייעול וחסכון בתהליכי ייצור בתעשיה – חיסכון במשקל האריזה, מעבר לשימוש בחומרי גלם ידידותיים יותר לסביבה ועוד. מעמדה של תעשיית המזון ומוצרי הצריכה הישראליים ישתפר על ידי התאמתה לסטנדרטים בינלאומיים.

Please reload