© 2023 by Re3 ltd. 

שאלות נפוצות  על קומפוסטציה

מה צריך להיות היחס בין החומר היבש לחומר הרטוב בשיטת השכבות?

אין נוסחת קסם, אבל היחס צריך להיות כזה שהכיסוי בגזם לא ישאיר חומר אורגני חשוף לאוויר. הכוונה בשכבות היא לא להכניס את החומר ולשטח לשכבה אלא ליצור ערימה, התהליכים מתרחשים בתוך הערימה, שכבת הגזם "סוגרת" ועוטפת את הערימה ויוצרת מעין מכסה וכך מאפשרת לתהליכים להיות בתוך הערימה ולא מעליה ומאפשרת יצירת מספיק חום בתוכה (מה שמונע למשל ריחוף של ברחשים מעל הערימה).

אני יכול לשים את כל הגזם מהגינה בתוך הקומפוסטר?

תוכלו לשים את רוב רובו של הגזם, אך מאוד לא מומלץ לשים ענפים עבים או כפות תמרים, שקצב הפירוק שלהם איטי הרבה יותר משאר החומר האורגני, זה פשוט 'יסתום' לכם את הקומפוסטר. כך שענפים עבים, מומלץ לקצץ לפני שמכניסים לקומפוסטר כדי להקל על הפירוק שלהם או להימנע מלהכניס אותם.

צריך לכסות בעלים יבשים או דשא קצוץ אחרי כל ריקון? מאיפה אני אשיג כל כך הרבה גזם?

כן, אחרי כל ריקון של פסולת אורגנית מהמטבח,  צריך לכסות בחופן עלים עד שהפסולת האורגנית לא נראית לעין. אם תסתכלו טוב, תגלו שהגינה שלכם מלאה בגזם, במקום לפנות את הגזם מהגינה לרחוב, מומלץ לשים שק או קופסה לגזם ליד הקומפוסטר כך שיהיה תמיד זמין. בכל פעם שעובדים בגינה, קוצצים, מכסחים וכו', במקום לזרוק את הגזם, מרכזים אותו בערימה ליד הקומפוסטר וכך בכל פעם שתרוקנו פסולת אורגנית יהיה לכם גזם זמין לכיסוי. ערימה כזאת תספיק לכיסוי החומר האורגני בקומפוסטר לפחות עד הגיזום הבא.

האם הקומפוסטר הולך להסריח לי את החצר?

ממש לא! הקומפוסטר מתוכנן ובנוי כך שיתאפשר תהליך של פירוק אירובי (עם אוויר) של שאריות המזון. פירוק כזה הוא גם יותר טוב לסביבה וגם לא מסריח בכלל. הסירחון של הזבל שממנו אתה חושש נוצר מתסיסה של שאריות המזון בסביבה ללא חמצן, כמו שקורה בשקית ניילון סגורה, ברגע שלחומר האורגני יש אוויר הוא פשוט מתפרק ולא מייצר ריחות. בכדי להבטיח  שלא יהיו ריחות בכלל מהקומפוסטר, חשוב להקפיד לכסות את שאריות המזון בגזם (בעלים יבשים, דשא קצוץ, ענפים רכים וכו')  אחרי כל  ריקון, אם תקפידו על הכלל הזה הקומפוסט יריח כמו דשא או כמו אדמת יער אחריי הגשם כאשר הוא מוכן.

מה שמים בקומפוסטר?

בקומפוסטר שמים שאריות מזון מן הצומח, מה זה כולל? קליפות, תבשילים שהתקלקלו, אורז, פסטה, קטניות, לחם, מרק שהתקלקל (הקומפוסטר חובב לחות) ואפילו קפה שחור. אפשר גם לשים מוצרי חלב וקליפות ביצים (הן לא יתפרקו אך יעשירו את האדמה בסידן). אסור לשים בקומפוסטר מוצרים מן החי כגון בשר, עוף, דגים ועצמות. וכמובן שאסור לשים חומרים שאינם מתפרקים באופן ביולוגי כמו שקיות ניילון ואריזות פלסטיק.

מה אפשר לעשות כדי למנוע יציאה של רימות "זבוב החייל השחור" מהקומפוסטר שלי? זה די מגעיל אותי…

ישנן מספר אופציות במצב:

  1. לשנות את מיקום הקומפוסטר למקום בו הרימות לא יפריעו ויוכלו להתגלם בשקט

  2. להחליף לקומפוסטר עגול וסגור שאינו מאפשר יציאה של הרימות (דוגמת "הראפיד קומפוסטר")

  3. להחליף ל"קומפוסטר זבוב החייל השחור"

  4. והדרך האלגנטית מכולם- להביא תרנגולת שתנשנש את הרימות הטעימות- בתיאבון! ☺

 

האם יכולה להיווצר שכבת עובש בקומפוסט? יש לי שכבה עליונה שיש בה קצת עובש

הפטריות השונות שיוצרות את העובש מכסות לרב מזונות מקולקלים ומשטחים לחים. הפטריות הללו משתתפות בפירוק המזון ולכן אין חשש מהימצאותן בערימת הקומפוסט. עם זאת, אם אתם מקפידים לכסות כל פעם את הזבל האורגני שרוקנתם לקומפוסטר בגזם (עלים יבשים, זרדים, דשא קצוץ), אזי יווצר איזון נכון מבחינת הלחות הקיימת בקומפוסטר, וסביר להניח שלא תראו עובשים רציניים בקומפוסטר, אם בכלל.

בעניין הלחות- פירוק יעיל ונכון של זבל אורגני בקומפוסטר חייב להתבצע בתנאי לחות. חשוב לוודא שערימת הקומפוסט שלנו לחה דיה (אך לא מוצפת במים). המים מהווים סביבה מושלמת להתפתחות האורגניזמים המפרקים, ומשום כך נוכחות מים תאיץ את פירוק החומר האורגני בקומפוסטר.

לפני כחודשיים התחלתי לזרוק את הזבל בשקיות מתכלות (אורז). יש לי תחושה שעבודת הקימפוסט נעצרה או נהרסת … יכול להיות?

שקיות הזבל העשויות אורז או עמילן תירס אמנם מתפרקות בקומפוסטר הביתי, אך הדבר אורך מספר חודשים. בינתיים, המזון שנמצא בתוך השקיות חשוף הרבה פחות לחמצן (והפירוק הידידותי לסביבה הינו הפירוק האירובי, תלוי החמצן). כמו כן, הזבל האורגני שבשקית כמעט ולא בא במגע עם הגזם ועם שאר הרכיבים שבערימת הקומפוסט, מה שחושף אותו פחות למיקרואורגניזמים המפרקים שפעילים בערימה. ככל הנראה, זו הסיבה לכך שהבחנת בעצירתה של עבודת הקימפוסט. מתקבל כאן גם משוב שלילי- פחות קימפוסט- טמפ' בקומפוסטר יורדת- פירוק השקיות המתכלות מואט…וחוזר חלילה

משום כך, איננו ממליצים על שימוש בשקיות המתכלות בקומפוסטר. הכי טוב, לזרוק את הזבל האורגני כפי שהוא היישר מהפח הייעודי לו.

כדי לשפר את המצב הנוכחי- אנו ממליצים לערבב את הערימה בקילשון, כך שהשקיות המתכלות ייקרעו ותוכנן יבוא במגע ישיר עם ערימת הקומפוסט. בהצלחה!

האם אפשר לשים נייר מגבת בקומפוסטר?

כן, נייר מגבת הוא דק ומתפרק במהירות יחסית בקומפוסטר. סוגי נייר אחרים מומלץ למחזר בפחי מיחזור הנייר הקרובים לביתכם.

אך זכרו, נייר מגבת אינו מגבון! אין לזרוק מגבונים לחים לקומפוסטר, הם לא מתפרקים.

הגנן שלי החליט להכניס לקומפוסטר גם את העלים של האורן הלימוני הגדל בחצרי ואף לערבב הכל וכל זאת למרות שביקשתי ממנו לא לעשות כן… כרגע לא ניתן להפריד את הבלילה… מה גודל נזק?

אכן המחטניים השונים, וביניהם הברוש הלימוני, מכילים בעלוותם חומרים אללופטיים- מעכבי נביטה (וגם יוצרים מרבד/חיפוי של עלים שנשרו ומסתירים את האור מזרעים המנסים לנבוט). אם כך, הם מעכבים נביטה, אך לא מונעים משתיל או צמח קיים לחיות. בנוסף, החומרים מעכבי הנביטה יתפרקו עם הזמן בתהליך הקומפוסטציה, ולא יגרמו כל נזק לאיכות הדשן שייצא. בנוסף, כיוון שאתם ממשיכים לקמפסט את הזבל האורגני והגזם הנוסף בקומפוסטר אלו 'ימהלו' את הערימה וכך לאט לאט ריכוזם יפחת.

עוד תכונה המיוחסת למחטניים היא החומציות אותה הזכרת, גם כאן לא נעשה נזק משמעותי- באופן כללי, חומרים אורגניים יוצרים תגובה חומצית בתהליך הריקבון והפירוק שלהם, ולצמחים אין בעיה עם זה (כמובן, עד רמה מסויימת). כיוון שרב הקרקעות סידניות (בעלות בסיסיות יחסית), ומי ההשקייה בארצנו 'קשים' מאד, הרי שמעט חומציות לא תזיק.

בכל מקרה, ולעתיד- אם אתה מעדיף לא לחזור על 'הרפתקת הברוש בקומפוסטר', שווה ליצור עם מחטי הברוש חיפוי קרקע בין צמחים ו/או בין ערוגות, כך שגם תפחית את נביטתם של עשבוניים וצמחי-בר וגם תפחית את אחוז אידוי מי ההשקייה שנספגו בקרקע. חשוב לעשות חיפוי שכזה אחרי הנביטה ו/או השתילה, כמובן.

בשעה טובה הוצאתי קומפוסט בשל מהקומפוסטר, להפתעתי כעבור כמה חודשים גיליתי שנובטים לי צמחי עגבנייה (שלא אני שתלתי) בגינה, האם עלי להפסיק לשים זרעים ופירות עם זרעים בקומפוסטר?

לא ניתן להבטיח בקומפוסט ביתי חשיפה לטמפרטורות גבוהות וסטריליות מלאה של הקומפוסט. כך שייתכן שינבטו זרעים שונים בקומפוסט הבשל. רוב הזרעים בקומפוסטר נובטים ומתפרקים בתוכו, חלקם, הזרעים העמידים יותר צריכים לעבור תהליך עיכול בשביל "להתעורר", כמו זרעי העגבנייה וייתכן שהם ינבטו בקומפוסט המוכן. נביטה של עגבניות יכולה להיחשב יתרון שכן הן חוסכות את זמן השתילה ואת הקנייה של השתילים… כך שאנחנו מציעים שפשוט תהנו מהתוצרת שלכם…

מדוע אסור להכניס בשר ועצמות לקומפוסטר?

בשר מהווה מצע עשיר לגדילה של חיידקים שיכולים לגרום למחלות, בקומפוסטציה מקצועית כל הקומפוסט מעורבב מכנית ונחשף לטמ"פ של 60 מ"צ לאורך זמן ממושך, בטמ"פ זו כל החיידקים הבעייתיים מושמדים. בשונה מקומפוסט מקצועי, קומפוסט ביתי לרוב לא מגיע לטמ"פ גבוהות בגלל שהוא מוזן כל יום בכמויות פסולת אורגנית קטנות יחסית. במצב זה אי אפשר לוודא את הסטריליות והבטיחות של הקומפוסט. סיבה נוספת היא שבשר הוא מאוד אטרקטיבי לבעלי חיים לרבות מכרסמים. יחד עם זאת, לא צריך להיות קיצוני, מעט בשר בקומפוסטר לא יעשה דבר, אם "התפלק" לכם ונפלה איזו חתיכה של פולקע מסוף הארוחה, אל דאגה, היא תתפרק…

אני ממחזר בקבוקים ונייר ומרגיש שאני עושה את שלי לסביבה, למה לי לטרוח ולמחזר גם את הפסולת האורגנית?

מיחזור בקבוקים ונייר זה כבר ברור מאליו, זה טוב מאוד שאתה ממחזר, אך המשמעות לכך מבחינת כמות הפסולת שנשלחת להטמנה והזיהום המתלווה לכך היא שולית. בסופו של דבר מה שקובע הוא משקל הפסולת וכאן משפיעה הפסולת האורגנית בצורה משמעותית, בסקר הפסולת שערך המשרד להגנת הסביבה ב- 2005 נמצא כי 40% ממשקל הפסולת הביתית היא פסולת אורגנית. מיחזור הפסולת האורגנית הוא לא טרחה כלל, כל מה שצריך לעשות זה להפריד את הפסולת האורגנית במטבח, ובסוף היום לרוקן לקומפוסטר ולכסות בגזם- ומכאן לתת לטבע לעשות את שלו….

מדוע אנחנו צריכים להתאמץ ולעשות קומפוסט בבית, למה שהמועצה לא תיקח את הפסולת האורגנית לאתר מיחזור מסודר?

קומפוסטציה ביתית היא הדרך הטובה ביותר למחזר פסולת אורגנית ולשמור על הסביבה, ממספר סיבות:

האחת, הסיבה הכלכלית- בשביל להפריד את הפסולת לשbי זרמים ולפנותה לאתרי קומפוסטציה דרושים משאבים רבים, בעצם צריך להכפיל את מערך משאיות הזבל. בנוסף לעלות הגבוהה שרשויות רבות לא יכולות לעמוד בה, המשאיות הללו מייצרות זיהום אוויר ושורפות דלקים מאובנים בכמויות גדולות. קומפוסט בבית, חוסך את כלי האצירה למקטע האורגני, את האיסוף הנפרד והפסולת מטופלת בבית, כמו שהיה פעם לפני עידן המהפכה התעשייתית שהביאה איתה הרבה זבל. הסיבה השנייה, כיוון שההפרדה לא מושלמת,  איכות הקומפוסט המגיעה לאתרי הקומפוסטציה נמוכה ויש בעיה למכור את הקומפוסט הבשל לחקלאים. הסיבה השלישית ואולי החשובה מכולם היא הערך החינוכי והחיבור לאדמה שמאפשרת הקומפוסטציה הביתית, אין תחליף לחוויית הפליאה של ילד שמגלה בפעם הראשונה איך הזבל שלו הפך לקומפוסט משובח וכולם מרוויחים, הסביבה, אתם והמדינה!

אני לא מצליחה להתרגל לשים את הפסולת האורגנית בקומפוסטר

מניסיוננו אחד הדברים שעוזרים להתחיל לקמפסט הוא מיקום פח קטן לפסולת אורגנית במקום גלוי ובסמוך לפח הזבל הרגיל. במצב כזה יהיה לך קשה לפספס את ההפרדה לרטוב ויבש. את הפח האורגני הקטן יש לרוקן כל יום או יומיים לקומפוסטר בחצר.

נשבר לי חלק מהקומפוסטר, מה באפשרותי לעשות?

פנה לנציג איכות הסביבה במועצה/עירייה או לחברת ניהול הפסולת העובדת ביישובך, על מנת לתאם החלפה או תיקון של החלקים.

גיליתי עכברים בקומפוסטר, מה עלי לעשות?

חשוב להבין שבמקום שיש בו בעיית עכברים או חולדות, יש לטפל בבעיית העכברים ע"י הזמנת מדביר מקצועי. באם ישנה בעיית עכברים באזורך, יתכן שהם יגיעו לסעוד את ליבם בקומפוסטר. עומדות בפניך שתי אפשרויות: האחת להניח לעכברים לחיות בשלום, נוכחותם עדיפה בקומפוסטר מאשר בתוך הבית. האפשרות השנייה להחליף את הקומפוסטר לקומפוסטר ממוגן עם רשת שלא יאפשר את כניסת העכברים לתוך המתקן.

יש לי ג'וקים (תיקנים) בקומפוסטר מה עלי לעשות?

גם לחרקים יש תפקיד בפירוק הפסולת האורגנית, התפקיד הופך להיות ראשי יותר ממה שאנחנו רוצים כאשר הערימה לא מאוזנת מבחינת רטיבות. במקרה של ערימה יבשה מידי: החומר האורגני לא יתפרק ע"י חיידקים, חרקים שונים ונמלים יגיעו לפרקו ולקחת חלקים למחילות שלהם. במקרה זה מומלץ להרטיב היטב ולערבב את הערימה כדי לוודא שכולה לחה כמו ספוג. במצב בו הערימה רטובה מידי לא יתפתחו חיידקים חובבי חמצן רצויים, פירוק החומר האורגני יתעכב, ויתכן שתיקנים יגיעו לערימה. במקרה זה מומלץ להקפיד על הוספת חומר יבש, ו/או ערבוב קל בכדי להכניס אוויר לערימה.

איך אני יודע שהקומפוסט מוכן? זה נראה כמו בחנות?

אתחיל ואציין שאין ערימת קומפוסט דומה לרעותה… ההרכב של הזבל האורגני שונה, הגזם שונה, היחס אורגני:גזם משתנה, לחות משתנה ועוד ועוד… אם כך, זה בהחלט סביר שהדשן שהוצאת אינו דומה 'אחד לאחד' לזה שראית במקומות אחרים. עם זאת, עדיין ישנם כמה דברים שנשמרים זהים- הדשן יריח וייראה כאדמה רטובה ולא כמשהו רקוב, הוא יהיה לח אך לא בוצי ומתפורר בקלות.

אם יצא לך דשן בוצי, יכול להיות שזה נובע מהעובדה שהדשן כבר היה מוכן מזמן, כלומר- תהליכי הפירוק הרציניים פסקו, וכעת הדשן בעיקר ספג נוזלים מהערימה שמעליו.

יכול להיות שמצאת שיירי מזון שטרם פורקו- זה בהחלט הגיוני: גרעין של אבוקדו, קליפות של אגוזי פקאן, חצי כיכר לחם וקליפות הדרים הם רק דוגמאות לזבל אורגני שאמנם מתפרק בסוף, אך זקוק לזמן רב יותר. באופן כללי- ככל שהשאריות שזרקנו לקומפוסטר גדולות יותר- לוקח להן זמן רב יותר להתפרק עקב שטח פנים קטן יותר ביחס לנפח ובעצם- שטח 'עבודה' קטן יותר עבור המיקרואורגניזמים המפרקים. בכל מקרה, חתיכות שטרם פורקו יש להחזיר לראש ערימת הקומפוסט להמשך פירוק.

אני עושה קומפוסט הרבה זמן, כשבאתי לרוקן את הקומפוסט הבשל, זה נראה כמו עיסה לחה ודביקה, מה לא בסדר?

כפי הנראה הערימה שלך רטובה מידי, מומלץ להשקות את הערימה לעיתים רחוקות יותר או להוסיף גזם עלים/חומר יבש. תוכל לרוקן את הקומפוסט הרטוב ולתת לו להתייבש באזור מוצל (לא בשמש ישירה) לפני השימוש או האיחסון.

אין לי מקום לקומפוסטר גדול, מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להפסיק לזהם ולבזבז משאבים ?

האופציה הטובה ביותר היא לבנות או לקנות קומפוסטר מיוחד לתולעי קומפוסט אדומות, ולרכוש גרעין רבייה גדול של תולעים. קומפוסט תולעים שונה בתכלית מקומפוסט רגיל והתוצר הוא שאריות שעברו עיכול בבטן התולעת והוא נחשב לקומפוסט (הומוס) איכותי ביותר. 

האם צריך להוסיף תולעים אדומות לקומפוסטר?

מגוון אורגניזמים אחראים לפירוק ערימת הקומפוסט, החל מחיידקים וכלה בחיפושיות ותולעים. בכל זאת נמצא ש80% מעבודת הפירוק מתבצעת ע"י חיידקים ופטריות מיקורסקופיות. עקרונית ניתן להוסיף תולעי קומפוסט לקומפוסט רגיל אך אי אפשר להבטיח את הישרדותם בסביבה התחרותית של הקומפוסט, התולעים האדומות מסוגלות לחיות בטמ"פ של עד 28 מ"צ, וסביר להניח שהם ימותו בקומפוסט שמגיע ל40 מ"צ לפחות. סביר להניח ששלשולים הנמצאים באדמה באופן טבעי יכסנו לחלק התחתון של ערימת הקומפוסט לסעוד את ליבם…

לערבב או לא לערבב את הקומפוסט?

סוגיית ערבוב הקומפוסט הינה סוגיה מעניינת בקומפוסטציה, רבים וטובים עשו קריירה שלמה ופיתחו קומפוסטרים ומוצרים שונים על קידוש ערבוב הקומפוסט… האם זה הכרחי ?

מצדדי ערבוב הקומפוסט משתמשים ב-4 טיעונים עיקריים: הראשון, ערבוב הערימה יכניס חמצן שיעודד פעילות של מיקרואורגניזמים ארוביים, וימנע ריחות הנגרמים מתסיסה אנאירובית. הטיעון השני אומר כי ערבוב הערימה יחשוף את כולה לטמ"פ גבוהות וכך יושמדו כל הפתוגניים וזרעי העשבים. השלישי, ערבוב הערימה ייתן קומפוסט יותר הומוגני, מפורר היטב ובכללי נראה יותר טוב לשיווק. הטיעון הרביעי אומר שערבוב הקומפוסט יזרז ויקצר את תהליך הקומפוסטציה.

מאחר שלמקמפסטים ביתיים אין עניין בשיווק הקומפוסט שלהם, והם כנראה לא מאוד לחוצים להשתמש או למכור את הקומפוסט שלהם, ניתן לבטל את 2 הטיעונים האחרונים (מותר לציין שערבוב אכן מזרז את תהליך הקומפוסטציה ). בואו נתייחס לטיעון הראשון, אכן חשוב שקומפוסט יהיה מאוור ואירובי וישנם מספר דרכים לעשות זו אפשר לדחוס אוויר במפוח לתוך הערימה (פחות רלוונטי למשתמש הביתי), ניתן לתקוע צינורות מחוררים בערימת הקומפוסט על מנת לאפשר דיפוזיה של חמצן למרכז ותחתית הערימה, אופציה שלישית היא אכן לערבב את הערימה (פעילות שיכולה להחליף חדר כושר) או אופציה רביעית והפשוטה מכולם היא לשים שכבות של גזם בין הפסולת האורגנית הרטובה, כך ניצור כיסי אוויר רבים בתוך הערימה שתתאוורר בעצמה ולא תצריך ערבוב נוסף. דבר זה נכון במיוחד בקומפוסט "מתמשך" שבו אנו מוסיפים כמות קטנה של חומר אורגני מידי יום או יומיים (בשונה מקומפוסט מסחרי שעובד בכמויות גדולות בבת אחת), בנוסף על כך ערבוב קומפוסט ביתי יכניס חומר אורגני טרי לשכבות של קומפוסט בשל יותר וכך זה ימנע מאתנו לרוקן ולהשתמש בקומפוסט הבשל. לגבי הטיעון השני יש לזכור שברוב המקרים קומפוסט ביתי מתמשך, אינו מגיע לטמ"פ גבוהות מאחר שאנו מוסיפים כל יום כמות קטנה של חומר אורגני שפירוקו לא פולט מספיק אנרגיית חום על מנת לקטול את כל הפתוגנים וכל זרעי העשבים בקומפוסט. פתרון לכך הוא לרכז את החומר האורגני במרכז (שיטת הלב החם) שגזם קצוץ משמש כחומר בידוד(קומפוסטר העשוי מפלסטיק מבודד כגון התרמוקינג יתרום לבידוד), כך נבטיח עליית טמ"פ לאזור ה60 וקטילה של כל הפתוגנים ללא צורך בערבוב הערימה.

לסיכום ערבוב קומפוסט הינה פרקטיקה המתאימה יותר לקומפוסטציה בקנה מידה מסחרי, בקומפוסט ביתי יש לשים שכבות של גזם על מנת לשמור על הערימה מאווררת.

* חלקים מהכתוב מתוך הספר Humannure by Josef Jenkins

 

מה יקרה אם אני אשתמש בקומפוסט לא בשל לדישון הצמחים?

חומר אורגני בתהליך הפירוק פולט חומרים רעילים לצמחים, יישום של קומפוסט לא בשל (בחודשיים הראשונים) יכול לגרום ליצירת מחסור בחנקן בקרקע, וכן מחסור של חמצן שיצור תנאים אנאירובים ויפגע בהתפתחות שורשי הצמחים. אנו ממליצים להתאזר בסבלנות ולרוקן את הקומפוסטר רק כאשר הוא מלא לחלוטין.

איך יודעים שהקומפוסט בשל ומוכן לשימוש?

על מנת לדעת אם קומפוסט בשל לגמרי יש לערוך בדיקות מעבדה של פעילות מיקרוביאלית ובחינת נביטה בקומפוסט, אולם למקמפסט הביתי מספיקות בדיקות פיזיות של טמ"פ, צבע וריח. אם הקומפוסט בטמ"פ הסביבה ואינו מתחמם שוב אחרי הרטבה זוהי אינדיקציה טובה שהפעילות המיקרוביאלית דעכה והקומפוסט בשל. כאשר צבע הקומפוסט חום שחור והוא מתפורר בקלות ריחו כריח אדמת יער אחרי הגשם או שאין לו ריח בכלל, סביר להניח שהוא בשל לשימוש.

איך משתמשים בקומפוסט המוכן?

את הקומפוסט הבשל כדאי לערבב (לקלטר) עם אדמה בערוגות או מסביב לעצים. ניתן גם לדשן את המדשאה עם הקומפוסט, לשם כך כדאי לייבש ולפורר את הקומפוסט בכדי שלא יהיו גושים, לאחר מכן מומלץ ליצור גומות קטנות בדשא בעזרת קילשון ולפזר את הקומפוסט, יש לגרף את הקומפוסט על הדשא כך שיווצר פיזור אחיד ויחדור לגומות שעשיתם, את החתיכות הגסות יותר ניתן להחזיר לקומפוסטר, לסיום יש לפתוח את הממטרות באותו ערב על מנת לשטוף את הקומפוסט ולהזין את בית השורשים של הדשא. אפשר גם להשתמש בקומפוסט המוכן כתוסף לדישון עציצים, היחס המומלץ הוא 50% קומפוסט 50% מצע שתילה, בעציצים חשוב להקפיד שהקומפוסט בשל לחלוטין.

מה אעשה עם כל הקומפוסט שיתקבל? הגינה שלי די קטנה...

 זאת אף פעם לא בעיה, בתהליכי הפירוק החומר האורגני מתפרק ומאבד כ- 60% מנפחו לכן כמות הקומפוסט שתתקבל בסוף התהליך ממש לא גדולה.

 

כמה זמן לוקח עד שהקומפוסט מוכן ?

הקומפוסט יהיה בשל ומוכן לשימוש תוך 4 עד 6 חודשים, תלוי בעונות השנה ובהרכב הקומפוסט שלכם, בחורף התהליך בד"כ איטי יותר ובקיץ מהיר יותר. כמו כן, ככל שתכניסו יותר פסולת אורגנית, כך מהר יותר יתקבל קומפוסט, בתהליך הפירוק נוצר חום ע"י המיקרואורגניזמים המפרקים, ככל שיש יותר פסולת אורגנית, החום יהיה גבוה יותר וככל שהחום גבוה יותר כך הקומפוסט מבשיל מהר יותר.

כל כך הרבה זמן?

צריך להתאזר בסבלנות, תהליך הפירוק הוא תהליך טבעי ללא מכונות וללא כימיקלים. אם אתה רוצה לזרז את התהליך אז כדאי לך להכניס לקומפוסטר שאריות מזון וגזם קצוצים לגודל קטן יותר. אפשר גם לערבב את הערימה מידי חודש זה ישדרג את הקומפוסט ויעלה את הטמפרטורה, אבל זה ממש לא חובה.

האם הקומפוסטר מושך יתושים וג'וקים ?

כל עוד הקומפוסטר מתופעל על פי ההנחיות לא תהיה שום בעיה של חרקים מזיקים. אם לא תקפידו לכסות את שאריות המזון בעלים יבשים, עלולים להופיע זבובונים. ואם תיתנו לקומפוסט להתייבש, עלולים להופיע חרקים שירצו לפנות את שאריות המזון למחילות שלהם.

אנחנו 6 נפשות בבית ויש לנו המון שאריות אורגניות, נראה לי שהקומפוסטר לא יספיק לנו ויתמלא צ'יק צ'ק מה עושים?

אל דאגה, בתוך הקומפוסטר שאריות המזון לא נשארות כפי שהם, החומר האורגני מתפרק והופך לקומפוסט בשל(מראה דוגמא של קומפוסט)תוך כדי התהליך הפסולת מאבדת עד 30% ממשקלה וכ- 60% מנפחה. עד שהקומפוסטר יתמלא תוכלו כבר להוציא קומפוסט בשל מחלקו התחתון. בנוסף, חשוב לראות שאת לא זורקים מזון סתם, ה- R הראשון והחשוב ביותר מדבר עלהפחתה, מה שדורש מכם לבדוק שאכן אתם משתשמים במזון בביתכם בצורה מושכלת ולא קונים יותר מידי/ מבשלים יותר מידי ואז זורקים יותר מידי…

כאשר אני פותח את הדלת למטה ומוציא את הקומפוסט, ישנם עלים שלא התפרקו, האם כדאי לסנן את החומר ולהחזיר את העלים לקומפוסטר לסיבוב שני?

הפירוק ברובו מתרחש בליבה של הקומפוסטר, ותמיד נמצאת שכבה עוטפת של עלים ו'שאר ירקות' שלא התפרקו במלואם, אך עזרו לשמור על הטמפרטורה הגבוהה יחסית ועל מידת הלחות המתאימה במרכז ערימת הזבל האורגני. ממש כפי שהצעת, יש להחזירם לראש הערימה, להמשך פירוק. ודאי תראה שגם בחלקים שהבשילו והפכו לדשן עדיין ישנם חומרים אורגניים שטרם פורקו (לדוג': גרעין של אבוקדו, קליפות הדרים, קליפות אגוזים, חתיכות גדולות פירות/ירקות שנזרקו שלמים). גם אותם יש להחזיר לראש הערימה, להמשך פירוק.

מדוע בכלל צריך לכסות את שאריות המזון בעלים יבשים ?

כיסוי בעלים חיוני לתהליך הקומפוסטציה. הוא יוצר כיסי אוויר בין שכבות הפסולת הרטובה ושומר על רמה מספיקה של חמצן לחיידקים המפרקים. ככה הכיסוי מונע היוצרות ריחות מהקומפוסטר. חוץ מזה הכיסוי ימנע גם מזבובונים להגיע לקומפוסטר.

Please reload